ת"א 740/06

תקציר

התובעת, שנולדה עם תסמונת דאון, תבעה את קופת החולים ואת בית החולים בגין אי אבחון התסמונת במהלך ההיריון, בטענה כי לו הייתה מאובחנת, ניתן היה להפסיק את ההיריון. התובע תבע פיצויים בסך 6,829,000 ₪. קופת החולים טענה כי אמה של התובעת התרשלה וכי אשמתה הכריעה. בית החולים טען כי הטענה נגדו חסרת תוחלת. בית המשפט לא מצא כל רשלנות מצד מי מעובדי הנתבעים. שוכנעה כי הוסבר לאמה של התובעת כי הבדיקות שעברה אינן מאתרות 100% ממקרי תסמונת דאון וכי רק מי שפיר יכולים. עוד שוכנע בית המשפט כי התובעת הופנתה לביצוע בדיקות נוספות, אך בחרה שלא לעשות זאת מסיבונותיה שלה. באשר לבית החולים, בית המשפט לא מצא כל טענה לטובת התובעת המצביעה על רשלנות מצד צוות בית החולים. לפיכך נדחתה התביעה. התובע חויב לשלם לבית החולים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. מאחר שלתביעה נגד קופת החולים היה בסיס כלשהו, בית המשפט לא הורה לתובע לשלם את הוצאותיו.