עת"מ 1900/09

תקציר

העותרת ביקשה להקים בית אריזה לתוצרת חקלאית על קרקע חקלאית, אך נדחתה על ידי ועדת המשנה לתכנון. בעתירה נטען כי יש לבטל את ההחלטה משום שהיא התבססה על שיקולים תכנוניים בלתי סבירים, וכי בקשות דומות אחרות אושרו על ידי הוועדה. המשיבים טענו כי ההחלטה סבירה, שכן המבנה אינו נחוץ במישרין לייצור חקלאי, וכי הוא נבנה ללא היתר בניגוד לתכנית המתאר התקפה של האזור. יתר על כן, גודלו הגדול של המבנה - ששימש תוצרת מכל רחבי הארץ, ולא רק מהשדות הסמוכים - הכביד על אישורו. בית המשפט הסכים עם המשיבים כי המבנה אינו חייב להיות ממוקם באזור הגידול, וכי גודלו ושימושו המיועד מרמזים כי הוא אינו נדרש במישרין לייצור חקלאי. עוד קבע בית המשפט כי אישורים קודמים של מבנים דומים אינם מחייבים את ועדת המשנה לאשר בקשה זו, שכן יש לבחון כל מקרה לגופו. בית המשפט אמנם הכיר בקושי של העותרת למצוא מיקום חלופי לבית האריזה, אך קבע כי אין בכך כדי לאשר את התכנית בניגוד לשיקולים תכנוניים תקפים. לבסוף, הציע בית המשפט כי המשיבים יסייעו לעותר למצוא מקום חלופי מתאים, ושני הצדדים מנסים לגבש פתרון ביניים עד אז. על יסוד הנימוקים דלעיל דחה בית המשפט את העתירה.