ב"ש 546/05

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטה לשחרר משיב הממתין למשפט בארבעה אישומים של סחר בהרואין. המערער טען, כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי די בחלופת מעצר, בדמות שהייה במרכזי גמילה, כדי למתן את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. עם זאת, השופט פסק לטובת המשיב, תוך שהוא מציין את כנותו לכאורה של המשיב ברצונו לעבור שיקום, את תמיכת משפחתו ואת אופיין הלא חמור יחסית של העבירות כפי שבוצעו על רקע התמכרות לסמים. השופט הכיר בחריגותה של חלופת מעצר זו, אך קבע כי יש לבחון כל מקרה לגופו. ההחלטה הושפעה גם מהאמונה כי המעצר עלול דווקא לעכב את שיקומו של המשיב וכי אין לבזבז את ההזדמנות הנוכחית. אשר על כן, הערעור נדחה, והמשיב ישוחרר בתנאים שקבע בית משפט קמא, שכללו אשפוז ושהייה מפוקחת במרכזי גמילה סגורים, תוך הסתייגות כי כל חריגה מהתנאים תביא לחזרתו למעצר.