ע"ב 481/01

תקציר

ניתוח משפטי זה מתמקד בזכות לייצוג ובהיקף הביקורת השיפוטית על החלטות ועדת מומחים לפי תקנות הפיצויים לנפגעי גזזת. **הזכות לייצוג** * **עיקרון משפטי:** סעיף 12(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי גזזת מעניק במפורש למערער את הזכות להיות מיוצג בפני הוועדה על ידי רופא או עורך דין. * **בקשה:** בית המשפט לא מצא כל הפרה של זכות הייצוג של המערערת. למרות שהמערער לא היה מיוצג בדיון הראשון, עורך דינו נכח בדיון שנערך לאחר מכן בו נשמעו עדים. בית המשפט נימק כי הדיון השני סיפק הזדמנות להתייחס לכל הפגמים שנתפסו מהדיון הראשון. אם המערער או בא כוחו סברו כי נפל פגם בדיון הראשון שלא ניתן לתקן, השתתפותם והצגת הטענות בדיון השני מיצו את זכותם לייצוג בנוגע לאותו פגם ראשוני. בית המשפט הדגיש כי טענות נוספות על פגמים מהדיון הראשון לא יתקבלו. **היקף הביקורת השיפוטית וסמכות ועדת המומחים** * **עיקרון משפטי:** סוגיית הליבה היא המידה שבה בית דין (בית המשפט) יכול לבחון מחדש קביעות עובדתיות שהתקבלו על ידי ועדת מומחים, במיוחד כאשר קביעות אלה דורשות ידע מיוחד. * **חידוש/פרשנות משפטית:** הניתוח של בית המשפט מבהיר את התפקידים השונים של ועדת המומחים ובית הדין לערעורים. * ועדת המומחים, המורכבת משופט ושני רופאים מומחים, מוסמכת על פי סעיף 8 לחוק הגזזת לקבוע קביעות עובדתיות בשאלה האם התובע קיבל טיפול בקרינה. באופן מכריע, הוועדה אינה מחויבת לכללי ראיות ונוהל נוקשים (סעיף 8(ג)), המאפשרים לה לשקול את מכלול הראיות ולהפעיל את מומחיותה הרפואית. * ערכאת העררים, בהתאם לסעיף 14 לחוק הגזזת, דנה בערעורים על החלטות ועדת המומחים. עם זאת, סעיף 15 מגדיר זאת כרשות ערעור בלעדית. * **נימוקי בית המשפט על ראיות ומומחיות:** * בית המשפט דחה את הטענה כי עליו לשמוע ראיות מחדש או לקבל החלטה רפואית עצמאית משלו. פעולה זו תנטרל למעשה את סמכויותיה הסטטוטוריות של ועדת המומחים ותחייב את בית המשפט לפתח מומחיות רפואית משלו, שחסרה לו אלא אם כן ימנה מומחים משלו, ובכך יערער את ההרכב המיוחד של הוועדה. * בית המשפט ציטט פסיקה קודמת (אסתר גרינשטיין וטרביה יוסף אברה) כדי לתמוך בעמדה לפיה לוועדת המומחים מוקנית הסמכות לקבוע קביעות עובדתיות על סמך הראיות והמומחיות הרפואית של חבריה. * בית המשפט קבע כי תפקידו הוא לבחון *פגמים משפטיים* בהחלטת הוועדה, בדומה לביקורת שיפוטית על כל רשות סטטוטורית, ולא להחליף את שיקול דעתו או להעריך מחדש את הראיות. * **מהימנות העדים:** * בית המשפט אישר בתוקף את סמכותה של ועדת המומחים להעריך את מהימנותם של עדים, כולל המערער. הדבר נחשב לחלק אינהרנטי מתפקידו של גוף מעין-שיפוטי, במיוחד כאשר אינו כבול לכללי ראיות נוקשים (סעיף 8(ג)). * בית המשפט נימק כי הערכת מהימנות חיונית לכל מקבל החלטות השוקל ראיות וכי ועדות מומחים, מתוקף הרכבן וניסיונן, נמצאות בעמדה טובה לבצע הערכות כאלה. בית המשפט הדגיש כי רושם סובייקטיבי זה של עדים הוא מרכיב נפוץ במערכות משפט ובדרך כלל אינו מופרע על ידי ערכאות ערעור שלא צפו בעדים ישירות. * בית המשפט הכיר בקושי לאסוף מידע עובדתי מלא במקרים של גזזת, תוך התייחסות לדיונים בפרלמנט על היעדר רישומים, אך הגיע למסקנה כי הערכת המהימנות של הוועדה, גם על סמך התרשמות סובייקטיבית, היא מרכיב הכרחי ומותר על פי חוק בתהליך קבלת ההחלטות שלה. * **נימוקים להחלטות:** * בית המשפט אישר כי חובתה של ועדת המומחים לתת החלטות מנומקות (סעיף 8(ד)) מתקיימת גם כאשר היא מבססת החלטה על היעדר סימנים רפואיים וחוסר מהימנות לכאורה של עדות. * בית המשפט דחה את הטענה כי חוות דעת של רופא עור הייתה נחוצה, ולא מצא בסיס להאמין שהמומחים הרפואיים של הוועדה עצמם אינם מספיקים או שחוות דעת חיצונית נדרשת כאשר הוועדה סבורה שמומחיותם מספיקה. **מסקנה** בית המשפט דחה את הערעור, ואישר את סמכויותיה הרחבות של ועדת המומחים לקבוע ממצאים עובדתיים, להעריך את מהימנות העדים ולבסס את החלטותיה על המומחיות הרפואית של חבריה. תפקידו של בית המשפט לערעורים הוגבל לבדיקת טעויות משפטיות, לא לשיפוט מחדש של עניינים עובדתיים או להחלפת המומחיות של ועדת המומחים במומחיות שלה. הזכות לייצוג נחשבה מסופקת על ידי נוכחותו של עורך דין בדיון מכריע, ונימוקי הוועדה נמצאו מספקים.