תפ"ח 12341-05-13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא החלטה פה אחד של הרכב של שלושה שופטים לזכות נאשם מאשמת התעללות מינית בילד בן שש מחמת ספק סביר. הספק נובע מהיעדר ראיות תומכות לעדותו המהימנה של הילד, וכן מליקויים בחקירה שהיו עלולים לפגוע ביכולתו של הנאשם להתגונן. באופן ספציפי, השופטים מציינים כי עדותו של הילד, אף שהיא מרשימה, נעדרת את התמיכה הראייתית הנדרשת, והם אינם משוכנעים מעדותה של האם לגבי מצבו הנפשי של הילד לאחר האירוע. כמו כן, הם מזהים מספר כשלים בחקירה, ובהם איחור בחקירת הילד, היעדר חקירה של מעורבים נוספים והיעדר עימות בין גרסאות הילד והנאשם לאירועים. ליקויים חקירתיים אלה, הם טוענים, עלולים היו לגרום לזיהום זיכרונו של הילד ולפגיעה ביכולת ההגנה לחקור חקירה נגדית יעילה. בסופו של דבר, השופטים מגיעים למסקנה כי גורמים אלה, בשילוב עם היעדר ראיות מסייעות משמעותיות, מותירים אותם עם ספק סביר, והובילו להחלטה לזכות את הנאשם.