ע"א 22684-10-11

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורה של המערערת, אשר ביקשה להטיל על המשיב, סוכן מכס, אחריות אישית לתשלום הפרש דמי נמל בגין טובין בבעלות צדדים שלישיים. על פי פקודת הנמלים, המשיב, כסוכנו של בעל הטובין, היה אחראי לתשלום אגרות הנמל. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שמשימה זו פקעה לאחר שהמשיבה מילאה את חובתה לשחרר את הטובין מהנמל, במיוחד בהתחשב בשיהוי המשמעותי בין שחרור הטובין לבין החיוב בגין הפרש האגרות. בית המשפט טען, כי טענת המערערת בדבר שליחות מתמשכת נעדרת ראיות והסברים לשיהוי הממושך בהערכת שווי הטובין. זאת ועוד, תיקון סעיף 19 לפקודת הנמלים, אשר נראה כי תמך בעמדת המערערת, לא נחשב כלל בלתי עביר ולא היווה פרשנות מחייבת. חבותו של המשיב לא הוכחה אפוא. מאחר שהמשיבה כבר מילאה את חובותיה כסוכנת, נדחה הערעור, והמערערת נדרשה לכסות את הוצאותיו ושכר טרחת עורך דינו של המשיב.