ת"א 21314-09-10

תקציר

התובע, יליד אריתריאה המתגורר בישראל, היה מעורב בתאונת דרכים בה נפגעו אופניו מרכב בו נהג הנתבע הראשון ומבוטח על ידי הנתבע השני. לתובע נגרמו חבלות והוא הגיש תביעה נגד הנתבעים לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט הכיר באחריות הנתבעים ועבר להעריך את הנזקים. לתובע נקבעה נכות רפואית בשיעור של 28%, והנכות התפקודית נקבעה בשיעור זהה. בית המשפט חישב את הפסד השתכרותו של התובע בעבר ובעתיד, תוך התחשבות בסטטוס הוויזה שלו ובסבירות חזרתו לאריתריאה. מאחר שהתובע לא סיפק הוכחה מספקת למעמדו כפליט, ראה בו בית המשפט עובד זר. השופט פסק לו פיצוי גלובלי של 100 אלף שקל בגין אובדן השתכרות עתידי. כמו כן נפסקו לתובע סכומים נוספים בגין הוצאות רפואיות בעבר, הוצאות נסיעה, עזרת צד ג' וכאב וסבל, בסך כולל של 222,015 ₪. עם זאת, מאחר שהתובעת קיבלה תשלומים מהמוסד לביטוח לאומי, הופחת משמעותית הסכום בפועל שישולם על ידי הנתבעים. בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 51,906 ₪, המהווים 25% מסכום פסק הדין, לצד שכר טרחת עורך דין בסך 7,827 ₪. פסק הדין אמור היה להינתן תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין על ידי הנתבעים, עם אפשרות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.