ע"א 675/86

תקציר

המשיב היה מעורב בעסקת קומבינציה עם קבלן לקבלת בעלות במספר דירות, לרבות אחת שמכר למערערת. בחוזה המכר נקבע כי המשיב ימסור את הדירה למערערת עד למועד מסוים. עם זאת, הדירה נמסרה כחמש וחצי שנים לאחר המועד שנקבע, וגם אז, רק לאחר פסק דין שהורה למשיב לעשות כן. הדירה שנמסרה הייתה שונה מהותית ממה שסוכם, ושינויים אלה נבעו משינויים בתוכנית המאושרת. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערערת, ופסק לה פיצוי מהמשיב בגין האיחור במסירה, אך לא בגין הפערים בין הדירה בפועל לבין הדירה שהובטחה. המערער ערער, והמשיב ערער שכנגד, מה שהוביל לפסק הדין הנוכחי של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של המערערת בעניין פיצוי בגין דירת ארבעה חדרים במקום חמישה, ופסק לה 10,000 ₪. כמו כן פסק לטובתה פיצוי בגין עוגמת נפש ופסק 10,000 שקל נוספים. עוד קבע בית המשפט כי יש לחשב את הפיצוי בגין איחור במסירה עד למועד פסק הדין, ולהוסיף 4,250 דולר לסכום שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי. ערעורה הנגדי של המשיב, שטען כי האיחור במסירה אינו מהווה הפרת חוזה, נדחה. פסק דינו של בית המשפט העליון הגדיל אפוא את אחריותה של המשיבה לכלול נזקים חדשים אלה, בנוסף לפיצוי המקורי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי בגין איחור במסירה. כן חויב המשיב לשלם למערערת הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 5,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.