בד"מ 12/12

תקציר

הנאשם, עורך דין מתמחה, הואשם בהפרת כללי האתיקה המקצועית וחוק לשכת עורכי הדין. לגופו של עניין, הוא הואשם בכך שלא סייע לבית הדין בניהול המשפט והצהיר הצהרות כוזבות בבקשתו להתקבל כמתמחה וכחבר לשכת עורכי הדין, בכך שהסתיר את עברו המשמעתי. עם זאת, בית הדין זיכה אותו מהאישום הקודם, שכן הכלל שצוטט חל רק על התנהלות בבית המשפט, ולא על בית הדין המשמעתי. הנאשם חתם על שני תצהירים, בהם הצהיר כי לא הורשע בעבירות משמעת כלשהן, דבר שנמצא כוזב. הנתבע טען כי חתם על התצהירים בתום לב, כי הם כפופים לפרשנותו וכי הוא סבור שההליכים יישארו חסויים. עוד טען כי התייעץ עם עורך דין, שהמליץ לו שלא לחשוף את העבירה. עם זאת, בית המשפט מצא את ההצדקות שלו לא משכנעות, והדגיש כי מצופה מעורכי דין לעמוד בסטנדרטים גבוהים של התנהגות ויושרה. בית המשפט הרשיע את הנאשם בהפרת סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, המחייב עורכי דין לשמור על כבוד מקצוע עריכת הדין. בית המשפט נימק זאת בכך שמעשיו של הנאשם אינם ראויים ואינם שומרים על כבוד המקצוע. בית המשפט בחר שלא להרשיע את הנאשם בעבירת הסל לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, החל על כל מעשה שיימצא בלתי הולם את מקצוע עריכת הדין, שכן סבר כי יש בכך כדי לשלול את הסעיפים הספציפיים הקבועים בחוק. בקביעת העונש שקל בית המשפט את חרטת הנאשם ואת נסיבות העבירה. רוב השופטים גזרו על הנאשם 18 חודשי השעיה בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 2,000 שקל לטובת לשכת עורכי הדין. השופט באדי חמדאן סבר כי עונש זה חמור מדי והציע במקום זאת השעיה מעשית של חמישה חודשים.