תו"ח 97-01-99

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת הנאשם להארכה נוספת של צו ההריסה. השופט קבע כי המצב התכנוני של הקרקע אינו מאפשר הוצאת היתר בנייה, וכי הנתבעת לא נקטה בפעולות מספקות לקידום ההליך התכנוני. בית המשפט מצא כי האינטרס של הפרט אינו גובר על האינטרס הציבורי בקיום החוק ובשמירה על מדיניות התכנון. יתר על כן, השופטת הביעה חשש כי הארכות תכופות של בקשות לפי סעיף 207 פוגעות בהתנהגות הנורמטיבית והופכות את החריג לכלל. עוד קבע השופט כי הסמכות לגנוז את התכנית הנדונה נתונה לסמכותה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, וכי חוסר המעש של הנתבע וחוסר שקידתו במיצוי הסעדים המנהליים מצדיקים עוד יותר את דחיית בקשת ההארכה. בשל נסיבות שונות, לרבות הפסקה, חגים ומצב חירום ביטחוני, בית המשפט קובע את תאריך התפוגה לעיכוב במימוש צו ההריסה ב-1.11.24. זכותו של הנאשם לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים. לא נפסקו הוצאות.