עת"מ 54094-04-22

תקציר

פסק הדין נסוב סביב איחור בתשלום הוצאות פיתוח על ידי העותרת בגין זכייה במכרז. קיימת הסכמה כי המועד האחרון לתשלום היה 14 בפברואר 2022, אך הוא בוצע ב-20 בפברואר 2022, מה שהוביל לדחייה של שישה ימים. בית המשפט דוחה את טענת העותרת כי השיהוי היה יומיים בלבד, שכן בקשה להארכה הוגשה יומיים לאחר המועד האחרון. חשוב לציין כי מועדי התשלום נקבעו כתנאי יסוד במכרז, וכל הפרה תבטל את הזכייה. בית המשפט מדגיש את חשיבות השוויון וההקפדה על התנאים בדיני המכרזים, ומבהיר כי הארכת מועד התשלום תהיה בלתי חוקית ותהווה פגם משמעותי. עיכוב זה, בהיותו שינוי רטרואקטיבי בתנאי המכרז, אינו ניתן לתיקון. בעתירה נטען כי השיהוי נבע מסכסוך משפחתי ומחוסר יכולתם לשלם בזמן בשל מחלת אשתו שחלתה בקורונה. עם זאת, בית המשפט מצא הסברים אלה תמוהים, שכן המחלוקות התרחשו קודם לכן, והעותר שילם תשלומים אחרים בתקופה זו. יתר על כן, נימוקי העותר הוצגו לאחר ההחלטה לבטל את הזכייה ולא נחשבו לנימוקים תקפים להפרה. פסק הדין מתייחס גם להיעדר שימוע לעותרת, ומסביר כי הנסיבות הוצגו באמצעות בא כוח העותרת לפני החלטת ועדת המכרזים ונשקלו. באשר לשיהוי בהגשת העתירה עצמה, בית המשפט מדגיש את הצורך במהירות בענייני מכרזים ודוחה את העתירה גם בעילה זו, תוך שהוא מציין כי היא הוגשה מעבר ל-45 הימים שנקבעו וכי ניסיונות לשכנע את הרשות לחזור בה מהחלטתה אינם מצדיקים את השיהוי. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותר חויב בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪.