ת"צ 21832-02-12

תקציר

שלוש תביעות ייצוגיות נפרדות אך דומות הוגשו נגד חברת מי-אביבים 2010 בע"מ, המספקת שירותי מים וביוב לתושבי תל אביב, ועיריית תל אביב. התביעות, שאוחדו בשל אופיין הדומה, הטילו ספק בחוקיותם של הסכומים האחידים והקבועים הנגבים מהתושבים כ"דמי אכיפה" או "החזר הוצאות" ביחס למים, חניה וארנונה שלא שולמו. התובעים טענו כי שכר טרחה זה כלל עלויות עקיפות כגון שכר עובדים, אשר נוגדות את תקנות המס (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות) משנת 2011. התקנות קובעות כי רק "הוצאות ישירות" שהוצאו כתוצאה מצעדי אכיפה יכולות להיות מועברות לחייבים. בית המשפט פסק לטובת התובעים, בקובעו כי המונח "הוצאות ישירות" בתקנות אינו כולל את שכרם של פקידי העירייה שטיפלו במכתבי הדרישה. משכך, קבע בית המשפט כי הנתבעים גבו שכר טרחה זה שלא כדין. לגבי תביעת המים, תקופת ההשבה נקבעה מיום 11.5.2011 ואילך, ואילו לגבי תביעת הארנונה נקבע כי היא תהיה 24 חודשים לפני הגשת הבקשה לאישור, שהסתכמה בתקופה של 32 חודשים. בית המשפט הורה לנתבעים לפרסם את פסק הדין בעיתונים ובאתרי האינטרנט שלהם, ובכך איפשר לתושבים שחויבו ביתר לתבוע החזרים. כספים שלא נדרשו מהחזרים אלה ישמשו למטרות ציבוריות ספציפיות. בנוסף, פסק בית המשפט לתובע הייצוגי 200,000 ₪ שכר טרחה ו-750,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, ואילו לתובע תביעת המים נפסק החזר הוצאות בגין חוות דעת מומחה.