סע"ש 21682-02-14

תקציר

התובע, שעבד בחברת הבנייה הנתבעת, טען כי הועסק כמנהל עבודה ולכן זכאי להטבות הכרוכות בתפקיד זה על פי ההסכמים הקיבוציים בענף הבנייה. הנתבע טען כי התובע לא היה מנהל עבודה אלא נשכר לביצוע משימות ספציפיות. בית המשפט מצא כי התובע לא מונה ולא דווח כמנהל עבודה, וכי תפקידו אינו כרוך באחריות ובמשימות הכרוכות בתפקיד מנהל עבודה. לכן, הוא לא היה זכאי להטבות של מנהל עבודה. בנוסף, טען התובע כי עבד שעות נוספות מבלי לקבל גמול שעות נוספות. בית המשפט פסק לטובת התובע וקבע כי הוא לא הועסק בתפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, ולכן הוא זכאי לגמול שעות נוספות. שכרו של התובע לא היה גבוה במיוחד ותפקידו לא היה ניהולי בכיר. למרות שלתובע היו שיקול דעת וסמכות רחבה בתפקידו, לא היה בכך די כדי להחריגו מתחולת החוק. בית הדין הורה לנתבעת לפצות את התובע בגין עבודה בשעות נוספות על סמך דוחות הנוכחות שמסר, והתווה את החישובים לקביעת הסכום. לצדדים ניתנו 30 יום לנסות להגיע לחישוב מוסכם, ואם לא יצליחו, יגישו את חישוביהם.