פ"א 48802-12-15

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על צו סגירה של עסק לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים. בית המשפט שקל בכובד ראש את הטיעונים שהציגו הצדדים, כמו גם את החלטת בית המשפט קמא, והחליט לקבל את הערעור. על פי פסק הדין, על המשיב להוכיח כי הצו נחוץ למניעת פגיעה משמעותית בציבור וכי אין אמצעים אחרים דרסטיים פחות להשגת אותה מטרה. במקרה דנן, השופט הגיע למסקנה כי קיימות די ראיות המצביעות על כך שעסקו של המערער היה מועדון חשפנות, אך חלק על קביעתו של בית משפט קמא כי קיים סיכון מיידי וממשי הנשקף מהעסק. במקום זאת, קבע השופט כי ניהול עסק בניגוד למדיניות העירייה, ללא אישור המשטרה, מהווה עילה מספקת לצו סגירה עם הרשעתו בתום המשפט. עם זאת, בהתחשב בכך שההליך נמצא עדיין בשלביו הראשונים, בחרה השופטת בגישה מידתית יותר. כך, עד שיוכרע המקרה העיקרי או ישתנו הנסיבות, ייאסר על המפעילים לקיים מופעי חשפנות או לפרסם אותם, תנותק שלט החוצות הפונה לרחוב, תוגבל הכניסה לעסק וייאסר על קטינים מתחת לגיל 18 להיכנס. תנאים אלה מצדיקים יחדיו את ביטול צו הסגירה. כמו כן, הבהירה השופטת כי ניתן להגיש חומר מודיעיני כראיה בהליך מסוג זה, שכן הוא רלוונטי לביסוס העילה להפסקת העסק. אשר על כן, הערר מתקבל, וצו הסגירה מוסר, בתנאי שמתקיימים התנאים האמורים.