עמ"ש 17699-10-14

תקציר

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה שני ערעורים הנוגעים לסכסוך על חלוקת דירות בירושה מעיזבון. פסק דינו של בית משפט קמא התבסס על ממצאים עובדתיים ברורים, לרבות תרמית שביצע המערער, וערכאת הערעור הסכימה עם ממצאי הערכאה הנמוכה יותר. ממצאים אלה תמכו במסקנות המשפטיות שהושגו, ובפסק הדין לא נמצא כי נפלו טעויות בדין. כמו כן, גם הערעורים נדחו לגופו של עניין. הסתמכותו של בית משפט קמא על חוות דעת המומחה באשר לשווי הדירות הייתה מוצדקת, וטענת המשיבים לא נחשבה מיושנת מחמת הקלות בהתיישנות. הסכמת המשיבים לחלוקת הדירות נמצאה חסרת תוקף, שכן הם הוליכו שולל על ידי המערערת. גם טענותיה הנגדיות של המערערת נדחו, שכן הן הוגשו בנפרד ונדחו אף הן לגופן. ילדיו של המערער, שלא היו צד לתרמית, עדיין נדרשו להשיב את הנכסים שנצברו שלא כדין, כאשר בית המשפט לא מצא נסיבות שיהפכו את ההשבה לבלתי מוצדקת. השופט חגי ברנר הדגיש את האופי המכוון של הטעיית המערער והורה למערער ולילדיו לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 94,400 ₪, והחזיר את הפיקדונות למשיבים. סגני השופטים ישעיהו שנלר וד"ר קובי ורדי הסכימו עם פסק דינו של ברנר.