ת"א 49290-03-21

תקציר

פסק דין זה עוסק במחלוקת על הבעלות על שישית מהזכויות בחלקת אדמה המכונה מגרש 30 בגוש 19323, ששטחה 207 מ"ר. התובע, מוחמד, בנו של הבעלים המקורי אחמד חסן בדרנה ואחיו של הנתבע מוחסן, טען כי חתימתו זויפה על הסכם חלוקת העיזבון המעביר את הבעלות על הקרקע למוחסן. מוחסן ובעלים נוסף, הנתבע מס' 2, טענו כי החתימה אמיתית וכי הקרקע הועברה כדין. השופט פסק לטובת הנתבעים, וקבע כי הם סיפקו ראיות משכנעות לכך שהתובע אכן חתם על הסכם חלוקת העיזבון. השופט ביסס החלטה זו על עדויותיהם הישירות של עדים שנכחו בחתימה, ובהם עורך הדין שפיקח על ההליך, עו"ד נסרי אבו יונס, שעדותו נמצאה אמינה. השופטת העדיפה עדות ראייה זו על פני חוות דעת גרפולוגית שהציג התובע שקבעה כי החתימה זויפה. השופטת גם הצביעה על חוסר עקביות בחתימות התובע עצמו על מסמכים שונים הקשורים לתיק, וציינה כי התובעת לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לשינויים אלה. בנוסף, מצאה השופטת תימוכין לגרסת הנתבעים לאירועים בשתיקתו הממושכת של התובע לאחר שנודע לו על העברת הבעלות בשנת 2017, וכן בעדותו של הנתבע מס' 1 בדבר הסכמת האחים להעביר לו את החלקה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות התובע וקבעה כי מדובר במעשה חסר תום לב, מה גם שלתובע היה מסמך נשק יום הדין – הסכם מתנה מהאב המנוח – אותו לא פעל עד שהתעוררה מחלוקת. השופט הורה לתובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 30,000 ₪ כולל מע"מ, וביטל את צו המניעה שאסר על כל דיספוזיציה בחלקה. בפסק הדין נקבע כי יש לדחות את התביעה, וההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 22.11.2023.