בד"מ 22/17

תקציר

פסק הדין הוא ביחס לתלונה נגד עו"ד אברהם המר, שהואשם במספר עבירות משמעת על ידי חנן רובינשטיין. הסוגיה המרכזית סובבת סביב ניהולו של האמר חשבון נאמנות עבור חברה בשם STN, שהונה רוכשי נכסים. נטען כי המר, כנאמן, לא קיים את חובת הנאמנות שלו כלפי המתלוננת, ושלח יד לקרנות נאמנות בכך ששחרר אותן מהחשבון בניגוד להוראות הנאמנות. מהראיות עולה כי המר הפקיד שיקים מהמתלונן לחשבון הנאמנות ולאחר מכן שחרר את הכספים מבלי לאשר את קיום התחייבויות החברה כלפי המתלונן. המר טען כי גם הוא נפל קורבן להונאה של לקוחותיו ולא ביצע כל עבירה. עם זאת, בית הדין מצא אותו אשם בהפרת חובת הנאמנות שלו כלפי המתלוננת, ובשליחת יד שלא כדין להפקיד כספים, שהיא עבירת משמעת חמורה לעורכי דין. זאת משום שהוא העביר את הכספים לצד שלישי, בניגוד להוראות הנאמנות. בנוסף, הורשע המר בכך שלא השיב לתלונה נגדו, שגם היא עבירת משמעת. בית הדין ציין את ההיסטוריה הענפה של הרשעותיו הקודמות של המר בעבירות דומות. כתוצאה מכך, הוא נידון להרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, חויב לשלם פיצויים למתלונן ולכסות את הוצאות לשכת עורכי הדין. פסק דין זה ניתן בהיעדרו של המר, ויש לו זכות ערעור לבית הדין המשמעתי הארצי בתוך 30 יום.