ה"פ 35304-09-13

תקציר

התיק סובב סביב אליהו ספיר 10 בע"מ, חברה שבבעלותה בניין שהוכרז כמסוכן על ידי עיריית תל אביב בשל היעדר תחזוקה, ואין בו מעלית, מה שמקשה על בעלת מניות בת 93, גב' ריבקינד, המתגוררת בקומה השלישית. לבניין יש גם זכויות בנייה לא מנוצלות שניתן לנצל. החברה הוקמה בשנות ה-50 ובעלי מניותיה הם בעלי הדירות בבניין. בעלי המניות מתנהגים גם כדירקטורים בחברה. המבקשים, המחזיקים בחלק ממניות החברה, הגישו בקשה לפירוק החברה ולרישום הבניין כבית משותף. לטענתם, החברה אינה מנוהלת כחברה טיפוסית אלא כשותפות במקרקעין, ולכן דיני המקרקעין צריכים לחול. לחילופין, הם טענו כי החברה הגיעה למבוי סתום עקב מחלוקות בין בעלי המניות, ולכן יש לפרק אותה על פי דיני החברות. המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי אין עילה לפירוק החברה, וכי יש לבצע תחילה את השיפוצים הדחופים והתקנת מעלית. בית המשפט קבע כי יש לפרק את החברה על פי דיני החברות כפי שביקשו המבקשים. זאת משום שהחברה פועלת כחברה לכל דבר ועניין, וחופש ההתאגדות קובע כי דיני החברות צריכים לחול עליה. בית המשפט דחה את טענת המבקשים כי דיני המקרקעין צריכים לחול במקרה זה, שכן מדובר בהרמת מסך, שיש לעשות בה שימוש במשורה ובמקרים חריגים. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענתם החלופית של המבקשים, לפיה החברה הגיעה למבוי סתום בשל סכסוכים בין בעלי המניות, ולכן יש לפרק אותה מכוח דיני החברות מטעמי צדק והוגנות. מהראיות עולה כי הצדדים לא היו מוכנים להתפשר וכי המבקשים החזיקו את השיפוץ והתקנת המעלית כבני ערובה לבקשתם העיקרית לרשום את הבניין כבית משותף. בית המשפט הורה על פירוק מיידי של החברה ועל מינוי מפרק חיצוני, שיפעל לביצוע השיפוץ הנדרש והתקנת מעלית בהקדם האפשרי. המפרק יפעל גם לרישום הבניין כבית משותף. עוד הורה בית המשפט להעביר את דמי השכירות שנגבו מדירות הבניין למפרק, אשר ישתמש בהם לצורך השיפוץ ושאר צרכי החברה. לבסוף, מאחר ששני הצדדים תרמו למבוי הסתום, נצטווה כל צד לשאת בהוצאותיו.