עמ"ה 8045/04

תקציר

המערערים במקרה זה טענו כי בשנת 2000 אירע הפסד הון כאשר מכרו את מניותיהם והשתמשו בתמורה כדי לאפשר לחברה בקשיים, פרץ מהנדסים, להמשיך לפעול, מתוך ניבוי כי מצבה של החברה יוביל לאובדן הכספים. עם זאת, בית המשפט מצא כי בשנת 2000 לא אירע הפסד הון, שכן הכסף לא יצא מרשותו של המערער באותה עת; הוא רק שועבד כבטוחה לפעילות החברה. הערבות לא מומשה עד שנת 2002, והחברה המשיכה לפעול עד שנת 2003, שבמהלכה עוד ניתן היה לשפר את מצבה של החברה. בית המשפט קבע, כי מועד ההפסד צריך להיקבע על פי מועד התממשותו ולא על סמך תחזית להתרחשותו, וכי אימוץ עמדת המערערת יחייב פקיד שומה להתעמק בשומות כלכליות מורכבות, דבר שאינו מעשי בהליך שומת המס. משכך, נדחה הערעור, והמערער חויב בתשלום הוצאות בסך 15,000 ₪.