בג"צ 2390/10

תקציר

העתירה, שהוגשה על ידי הסופר הערבי-ישראלי עלא חליחאל וארגון זכויות אדם, ביקשה לאפשר לחליאל לנסוע ללבנון כדי להשתתף בכנס ספרותי ולקבל פרס. בעדיפות הראשונה של העתירה ערערו על דחיית בקשתו של חלחל לנסוע ללבנון על ידי הרשויות הישראליות מכוח תקנה 5 להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום. התקנה מחייבת אזרחים לקבל אישור משר הפנים או מראש הממשלה לנסוע למדינות הרשומות כמדינות אויב, כולל לבנון. העותרים טענו כי התקנה פוגעת בזכויותיו החוקתיות של חלהאל לחופש תנועה, ביטוי ואוטונומיה אישית וביקשו מבית המשפט לאפשר את נסיעתו של חלחל ללבנון לצורך הכנס. בית המשפט, בפסק דין שניתן על ידי השופט ח' מלצר, מצא צדק בעתירה. היא מתחה ביקורת על התנהלותו של שר הפנים על כך שלא קיבל החלטה במועד בבקשתו של חלחל ועל כך שלא שקל נסיבות פרטניות. השופט הדגיש כי בקשתו של חלחל לא נבעה משיקולים ביטחוניים ספציפיים וכי מטרת נסיעתו, לשם קבלת פרס ספרותי, מהווה מקרה ייחודי וחריג. דחיפות האירוע החד-פעמי ובקשתו של הליהל במועד ראויים אף הם להתייחסות. לפיכך הורה בית המשפט למשיבים לאפשר את עזיבתו של חליחאל. השופטים א' חיות וי' עמית הצטרפו לפסק דינו של השופט מלצר והעירו הערות נוספות. למרות החלטת בית המשפט, בסופו של דבר לא הגיע הליהאל לוועידה בלבנון בשל סיבוכים עם הגעתו.