ע"פ 1299/17

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעור על עונש המאסר שנגזר עליו באשמת ניסיון רצח. הכלל, כאמור בפסקי דין קודמים, הוא כי בית המשפט לא יבטל בקלות את חומרת העונש שהוטל על ידי בית משפט פרוצדורלי, אלא אם כן הוא מהווה חריגה ברורה ממדיניות הענישה המקובלת או בהתקיים נסיבות מיוחדות. לבית המשפט יש גמישות מסוימת בקביעת העונש ההולם, ובמקרה זה הוא מצא את העונש בטווח המקובל בהתבסס על מקרים דומים קודמים. עבירות של ניסיון רצח על רקע לאומני או אידיאולוגי זוכות ליחס קשה במערכת המשפט, ומדיניות זו הוחמרה עוד יותר בשנים האחרונות, דבר הבא לידי ביטוי גם בביקורתה של ערכאת הערעור. דוגמה למגמה זו היא העובדה שבית המשפט אישר עונשים של עד 17 עד 18 שנים במקרים דומים. חומרת העבירה אינה פוחתת גם אם המניע הלאומני או הדתי אינו מושרש, והמערער, אף שהיה צעיר, לא הראה סימני חרטה. בית המשפט הגיע למסקנה כי למרות הטענות שהוצגו, אין עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי ולכן דחה את הערעור.