סע"ש 39012-06-18

תקציר

התובע, עובד זר, תבע ממעסיקו פיצויי פיטורים והטבות תעסוקה אחרות לאחר שעזב את עבודתו. המעסיק הנתבע טען כי התובע התפטר. בית המשפט מצא את עדותו של התובע לגבי נסיבות עזיבתו כבלתי עקבית והעדיף את גרסת הנתבע כי התובע התפטר. עם זאת, בית המשפט פסק לתובע פיצוי בגין אי הפרשתו של הנתבע לקרן הפנסיה של התובע, וקבע כי הנתבע לא הוכיח שהתובע גרם נזק כלשהו לעסק, והורה לנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: 1. הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות: 491 ש"ח 2. פדיון חופשה: 13,376 שקל 3. פדיון ימי החלמה: 2,158 ₪ 4. הבדלים בחלקו של המעסיק בהפרשות לפנסיה: 890 ₪ 5. חלקו של המעסיק בהפרשות לפנסיה (פיצויים): 19,398 ₪ בית הדין דחה את טענות התובע לרישומי שכר פיקטיביים, וקבע כי עדותו אינה עקבית, וקיבל את ראיות הנתבעת בנוגע לשעות העבודה והתשלומים. ככלל, תביעת התובע התקבלה באופן חלקי. הנתבע חויב לשלם את הסכומים הנזכרים לעיל, ללא צווים נוספים בדבר הוצאות, ופסק הדין ניתן בהעדר הצדדים.