רע"א 61828-01-25

תקציר

השופט, דוד מינץ, דחה את הבקשה ללא צורך בתגובת המשיבים. הבקשה ניסתה לבטל עסקה למכירת נכס של החברה, אך היא לא לקחה בחשבון את תפקידו העיקרי של הנאמן במימוש נכסי קרן הפנסיה ובמקסום הערך לנושים. בקשה זו לא הייתה רלוונטית במקרה זה, שכן לא מדובר בהליך מימוש אלא בביטול עסקה קיימת. בית המשפט דחה גם את טענות המבקשים, לפיהן היה מקום לתת הזדמנות למציעים אחרים, שכן במקרה זה מדובר בהערכת שווי עסקה ספציפית, ולא במימוש נכסי החברה. המיקוד היה בתנאי העסקה, ובפרט בתמורה. השופט הדגיש כי המטרה היא להשיג תמורה מסחרית סבירה, ולאו דווקא את המקסימום האפשרי. גם טענות המבקשים, לפיהן לא ניתנה להם הזדמנות לשפר את הצעתם וכי המטרה הייתה צריכה להיות מקסום שווי האוצר, נדחו, שכן הן אינן רלוונטיות בהקשר זה. בנוסף, עצם העובדה שהמשא ומתן הביא לעלייה קלה בהתחשבות לא הצביעה על הסכם חדש. השופט אישר את החלטת בית המשפט המחוזי לאשר את הסכמי המכר, ולא מצא פגם במסקנה כי התמורה הייתה סבירה. עוד ציינה השופטת כי בית המשפט שקל את כל הגורמים הנדרשים והיה לו שיקול דעת רחב בתיקי חדלות פירעון, מה שהופך את ההתערבות בערעור לנדירה. לבסוף, ציין השופט כי דחיית בקשת המבקש לחקירה נגדית אינה מצדיקה התערבות, שכן הסוגיות שהועלו אינן רלוונטיות או מטופלות די הצורך באמצעות מסמכים.