סע"ש 33260-11-19

תקציר

התובע, נהג סמיטריילר, תבע את מעסיקו לשעבר, חברה לשירותי לוגיסטיקה והובלה, על פיצויים והטבות שונות הקשורות להעסקתו ולסיום העסקתו. בית הדין לעבודה פסק לטובת התובעת ברוב הסעיפים. הנתבעת חויבה לשלם לתובע סך של 15,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה בכתב על תנאי העסקה, דבר שבית הדין ראה בו הפרה חמורה המחייבת את הפיצוי המרבי המוטל בחוק, מה גם שהנתבעת ניסתה להציג מסמך מזויף. בית המשפט קיבל גם את טענת התובע כי לא נמסרו לו ההודעות הנדרשות וכי הצדדים הסכימו על שכר חודשי של 10,000 ₪ עד 12,000 ₪ נטו, והורה לנתבעת לשלם 184,778.21 ₪ עבור שעות נוספות שלא שולמו, 20,992 ₪ עבור פדיון חופשות, 1,512 ₪ עבור דמי הבראה, 10,339.44 ₪ עבור הפרשות לפנסיה שלא שולמו, 17,510 שקל לקרן השתלמות ו-13,999 שקל להפרשי פיצויי פיטורים. בנוסף, פסק בית הדין לתובע פיצוי בסך 3,000 ₪ לפי חוק הגנת השכר, שכן תלושי השכר שמסרה הנתבעת לא שיקפו נאמנה את התנאים המוסכמים. מנגד, דחה בית הדין את תביעות התובע לקצבה כלכלית, פיצויי פיטורים מלאים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והודעה מוקדמת, וקבע כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו בגין סעיפים אלה. כמו כן חויב הנתבע בהוצאות המשפט של התובע בסך של 10,000 ₪. בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובע סכומים שונים בסך של מאות אלפי ש"ח, בניכוי 10,880 ₪ ששולמו לתובע ביתר. הסכומים יצברו הפרשי הצמדה וריבית כקבוע בחוק החל מיום 1.8.2017 ועד לפירעומם המלא.