ע"פ 6350/11

תקציר

המערער הורשע באונס וחטיפה ובניסיון אונס, בעקבות הודאתו במסגרת הסדר טיעון. הוא נידון לתשע שנות מאסר. הוא ערער על גזר הדין וטען כי בית המשפט לא נתן משקל מספיק לשיהוי בהגשת כתב האישום בגין האישום הראשון, נישואיו וילדו הקטן, היותו שותף ולא העבריין העיקרי, הודאתו ונסיבותיו האישיות לרבות גילו הצעיר ועברו הפלילי הנקי. המשיב טען כי העונש מידתי וכי המערער הוא אדם מסוכן. ערכאת הערעור, לאחר ששקלה את פסק הדין ושמעה את הצדדים, דחתה את הערעור. בית המשפט קבע כי עונשו של בית המשפט המחוזי היה סביר ומידתי ביחס לחומרת העבירות, שכללו אונס וניסיון אונס, של שתי נשים, והנסיבות החמורות שבהן בוצעו. העובדה שהמערער התחמק ממתן דין וחשבון במשך זמן מה, וביצע עבירה נוספת בתקופה זו, אינה מצדיקה עונש מופחת בעיני בית המשפט. גם נסיבותיו האישיות של המערער נשקלו אך לא עלו על חומרת העבירות והשפעתן על הקורבנות. לפיכך, הערעור נדחה וגזר דינו של בית המשפט המחוזי אושר.