עת"מ 40998-06-12

תקציר

העותר ביקש לתקן את עתירתו באמצעות הוספת טענה חדשה, שנדחתה על ידי בית המשפט. הטענה החדשה טוענת כי המשיב נעדר סמכות לפעול באופן מסוים בנוגע לכהונתו של העותר, דבר שבית המשפט מצא כבלתי מבוסס. גם בקשת העותר לתקן את עתירתו נדחתה, שכן בתי המשפט נוטים להיות פחות ליברליים בהתרת תיקונים לאחר שהתקיים דיון פרוצדורלי. טענת העותרת כי החלטת המשיב התקבלה ללא סמכות התבססה על הטענה כי תנאי מוקדם להחלטה כזו הוא מכתב דרישה שנשלח לראש העירייה, דבר שלכאורה לא התקיים. בית המשפט מצא כי מכתב כזה אכן נשלח וכי המשיב פעל במסגרת סמכותו. הסוגיה המרכזית שעמדה על הפרק הייתה האם העותר נפסל מלכהן כחבר מועצה. העותר הורשע בעבירות פליליות ולכן נפסל מלהתמודד בבחירות לרשויות המקומיות לפי סעיף 7 לחוק הבחירות. החוק קובע כי אדם שהורשע בעבירות מסוימות נפסל מלהיות מועמד במשך שבע שנים לאחר סיום ריצוי עונשו. העותר לא פנה ליו"ר ועדת הבחירות בבקשה להכריע בדבר העדר קלון בהרשעתו, כנדרש בחוק. לפיכך, מצא בית המשפט כי החלטת המשיב לפסול את העותר הייתה מוצדקת וחוקית. זאת ועוד, גם טענתו של העותר כי לא ניתנה לו זכות שימוע אינה מדויקת. העותר התכתב רבות עם המחלקה המשפטית בעירייה באמצעות מספר בירורים מפורטים. בית המשפט קבע כי זכות השימוע אינה חייבת להיות בהכרח בעל פה, ובמקרה זה מוצתה בכתב. לפיכך, העתירה נדחתה. לא היה צורך בדיון נפרד בבקשה לסעד זמני. העותר חויב לשאת בהוצאותיו של המשיב 1, ואילו המשיב 2 ננזף על כך שלא הגיב ולא הגיע לדיון.