ע"א 4859/20

תקציר

מבקש מבוגר, כבן 78, ביקש עיכוב ביצוע בהחלטת בית המשפט המחוזי לאשר את מכירת דירתו הממושכן לצד שלישי. הדירה שועבדה כתוצאה מתפקידו של המבקש כערב לחובות של שלוש חברות שבבעלותו. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את בקשת המבקש להקפיא את ההליכים בעניינן של החברות והתיר לבנק למנות כונסי נכסים לדירה. גם המבקש נכשל בעבר בניסיון לערער על החלטה זו. כונסי הנכסים כבר התקדמו בתהליך המכירה, ונחתם הסכם מכר עם הרוכשים, ששילמו פיקדון. המבקש טען כי יש לעכב את המכירה עד לשמיעת ערעור, שכן ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי יגרום לו נזק בלתי הפיך בכך שיאלץ אותו לעזוב את דירתו. עם זאת, כונסי הנכסים, הבנק והרוכשים התנגדו לבקשה, בטענה כי סיכויי הצלחת הערעור מזעריים וכי הליך המכירה מתקדם מדי. יתר על כן, המבקש היה בעל נכסים אחרים. בית המשפט, לאחר היסוס בשל גילו של המבקש ואופי המגורים של הדירה, דחה בסופו של דבר את הבקשה לעיכוב ביצוע. זאת, בהתבסס על השלב המתקדם של המכירה, הצלחתו הבלתי סבירה של הערעור ויתר נכסיו של המבקש. ההחלטה התקבלה ללא צו להוצאות, והבקשה הנוכחית נדחתה.