חדל"ת 42840-10-21

תקציר

בית המשפט דן בבקשה לביטול עסקאות לפי הוראות סעיף 219 לחוק חדלות פירעון והבראת משק. המבקש, נאמן, ביקש להורות לבנק המשיב להשיב לקרן השכחה סך של 551,591 ש"ח, בטענה כי תשלומי החברה לבנק בשלושת החודשים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון מהווים העדפת נושים פסולה. הבנק טען כי התשלומים בוצעו במהלך העסקים הרגיל וקיבלו תמורה נאותה. בית המשפט בחן את הוראות סעיף 219, המאפשר ביטול פעולות הגורעות מקרן השכחה המיועדת לחלוקה שווה בין הנושים. נפסק כי הנאמן המבקש עמד בדרישות הביטול לפי סעיף 219(א), אך הבנק הפעיל בהצלחה את ההגנות של סעיף 219(ב). בית המשפט מצא כי התשלומים לבנק היו חלק מהפעילות העסקית הרגילה של החברה וכי החברה קיבלה תמורה הולמת, בדמות המשך אשראי ויכולת לנהל פעילות עסקית. כתוצאה מכך נדחתה בקשת הביטול, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.