ב"ל 22179-07-23

תקציר

התובע, רופא שיניים במקצועו, הגיש תביעה כנגד הנתבע, בה ביקש לקבל גמלת פגיעה בעבודה בגין פגיעה לכאורה בכתפיו. עם זאת, השופטים הגיעו למסקנה כי יש לדחות את התביעה משום שהתובע לא עמד בנטל השכנוע ולא סיפק ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתו. עבודתו של התובע כללה מגוון משימות ותנועות שלא התמקדו רק בהנעת כתפיו. בעוד הוא ביצע פעולות שהפעילו את כתפיו, השופטים מצאו כי פעולות אלה לא היו זהות או תכופות מספיק כדי לעמוד בקריטריונים של מיקרוטראומה. יתר על כן, חלק ניכר מעבודתו כלל פעילויות לא גופניות כגון ייעוץ, אבחון ועבודה משרדית, שלא כללו תנועות כתפיים רצופות. השופטים גם הטילו ספק בטענת התובע בדבר טיפול עצמי בציוד דנטלי ממגש, ומצאו כי היא מוגזמת ואינה נתמכת בראיות אובייקטיביות. במקום זאת, הם סברו כי לתובע יש עוזרים שיספקו לו את הכלים הדרושים, וניתן להתאים את מיקום המגש. ככלל, קבעו השופטים כי עבודתה של התובעת כללה תנוחות שונות ולא נוחות, אך הן לא היוו תנועות כתפיים חוזרות ונשנות כנטען. בהיעדר ראיות מספיקות לתנועות כתפיים רצופות ותכופות, הגיעו השופטים למסקנה כי התובע לא ביסס תשתית עובדתית למיקרוטראומה ולכן דחו את התביעה.