עש"א 31734-03-14

תקציר

בפסק דין זה בוחן בית המשפט האם המערערים, בעיקר חברה זרה ואזרח איטלקי, נדרשים להפקיד ערבות לכיסוי הוצאות הנאמן בערעורם על דחיית תביעות החוב שלהם. המערערים טוענים כי אין לחייבם במתן ערובה כזו, בהסתמך על סיכויי הצלחתם הטובים, זכויותיהם לגישה לבית המשפט ופטורים על פי אמנת האג, בהינתן שהאזרח האיטלקי מתגורר במדינה שהיא צד לאמנה. עם זאת, הנאמן טוען מנגד כי המערערים לא הוכיחו את יכולתם הכלכלית לשלם הוצאות פוטנציאליות, ואף לא סיפקו מידע מספק על נכסים או כתובות, דבר המסבך את החזר העלויות אם ערעורם ייכשל. בית המשפט מציין כי ככלל, על המערערים להעמיד ערבות לפי תקנות סדר הדין האזרחי להבטחת הוצאות המשיב אם הערעור לא יצלח, תוך מתן פטור לפי שיקול דעת. בהדגישו את תפקידו המעין-שיפוטי של הנאמן בהערכת תביעות חוב, הדומה לזה של החלטת בית המשפט, מגיע בית המשפט למסקנה כי הליכי ערעור דומים מחייבים את הערבות למניעת ערעורים סרקים. זאת ועוד, בית המשפט מדגיש כי המערערים לא הגישו תצהיר התומך בעמדתם, ולא הוכיחו יכולת כלכלית להתחמק מדרישת הערבות. בנסיבות אלה, לרבות ההיסטוריה של המערערים של אי עמידה והיעדר גילוי נכסים, בית המשפט מורה לכל מערער להפקיד ערבות בנקאית בסך 20,000 ₪ להבטחת הוצאות הנאמן עד למועד שנקבע, או לעמוד בפני דחיית ערעורם. הצורך באמצעי זה מאזן בין הגישה השיפוטית לבין הבטחת ההגנה של הנאמן מפני הוצאות שלא נגבו.