עס"ק 31963-06-14

תקציר

פסק הדין דן בתקנות הנוגעות ליחסי עבודה ברשויות המקומיות בישראל, כפי שהותוו בחוקת העבודה לעובדי המגזר הציבורי, ובזכויות וחובות העובדים וארגון העובדים שלהם, המכונים המשיב. מוקד פסק הדין הוא בסוגיית העסקת עובדים בחוזים אישיים, הטעונה את אישורו של המשיב. הערעור, שהוגש על ידי המערערת, מבקש לערער על הדרישה לאישור המשיב להעסקת עובד על פי חוזה אישי. עם זאת, בית המשפט דוחה את הערעור, תוך שהוא מאשר את ההסכמים הקיבוציים הקיימים ואת פרשנות ההסכם משנת 2000, המחייבת את הסכמת המשיב למכרזים פומביים הכוללים אפשרות לחוזים אישיים. פסק הדין מחזק את חשיבותם של יחסי העבודה הקיבוציים ואת החובה לנהוג בתום לב. מובהר כי על הרשויות המקומיות לקבל אישור מהמשיבה לחוזים אישיים וכי כל סירוב חייב להיות סביר ומידתי. עוד מדגישה ההחלטה כי למשיבים הזכות לאשר או לסרב לחוזים אישיים בנפרד או באמצעות מנגנון מוסדר. אם המשיבים פועלים בחוסר תום לב או בחוסר סבירות, הרשות המקומית יכולה לפנות למנגנונים ליישוב סכסוכים. בעיקרו של דבר, פסק הדין מחזק את כוחם של ארגוני העובדים ומדגיש את הצורך בשיתוף פעולה ובתום לב ביחסי העבודה הקיבוציים.