ת"א 3936-08-17

תקציר

התובעים ביקשו רשות להגיש ראיות נוספות מספר חודשים לאחר המועד האחרון. הראיות כללו חוות דעת אקטוארית ותצהירים של שלושה תובעים. בית המשפט הכיר בחשיבות הראיות ובהגשה המוקדמת של הבקשה, אך הדגיש את חוסר תום הלב של התובעים ואת ההשלכות המהותיות של מתן הרשות. התובעים ידעו כי חלק מהראיות לא היו קיימות חודשים קודם לכן, אך לא פעלו בהתאם. במקום זאת, הם ניסו להציג את האירוע ככשל טכני. בית המשפט מצא כי התנהלות התובעים מעידה על חוסר אחריות וניסה להעביר את האשמה לבא כוחם. כמו כן, הדגיש בית המשפט את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, המדגישות התנהגות בתום לב ולא שימוש לרעה בהליכים משפטיים. למרות התנהלות התובעים, החליט בית המשפט להיעתר לבקשתם, בהתחשב במשמעות הראיה ובאפשרות שהנתבע ייענה לה. עם זאת, חויבו התובעים לשאת בהוצאות הנתבעת, בסך 30,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך, ו-10,000 ₪ נוספים בגין ניצול משאבי המשפט הציבוריים. בית המשפט גם הכריע בעתירת התובעים לפצל את סוגיית האחריות והנזק, תוך שהוא מסרב לשנות את החלטתו בנוגע להגשת ראיות ושומר על תקינות ההליך. השופט גם התווה את לוח הזמנים לדיונים הנותרים והטיל אחריות על שני הצדדים להבטיח את התקדמותם החלקה. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 17.11.2022.