ב"ל 11987/09

תקציר

עניינה של התביעה בהחלטת המוסד לביטוח לאומי להפסיק לשלם את התלויים הנוספים המתווספים לקצבת הנכות של התובע, בשל העובדה שלתובע הכנסות מנכסים. המוסד החליט כי לתובע הכנסות מנכסים שיש להתחשב בהן בעת חישוב קצבת הנכות, ולכן הפסיק לשלם לתלויים הנוספים. התובע תבע את המכון בטענה כי הכנסה זו אינה חודשית ולכן החלטת המכון אינה חוקית. במהלך המשפט התברר כי לתובע היה ניסיון התחמקות והסתרה מכוון בנוגע לנכסיו והכנסותיו, תוך הצגת גרסאות מתוקנות לאורך ההליך. בית המשפט מצא כי לתובע אכן היו הכנסות חודשיות ממאפייה ושטחי מסחר הממוקמים מעל דירתו, וכן תשלומים בגין קרקע שהעביר לאחיו. הסכום המדויק של הכנסתו החודשית של התובע משטחי המסחר לא נקבע, אך היה ברור כי הוא עולה על התלויים הנוספים ששילם המכון. לפיכך, קבע בית המשפט כי החלטת המכון הייתה כדין ודחה את התביעה. פסק הדין חל רק על התקופה הנקובה בתביעה, והתובע יכול להגיש ראיות חדשות לעיון חוזר של המכון. התביעה נדחתה וכל צד יישא בהוצאותיו, עם זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום.