ב"ל 64628-05-21

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים המשפטיים, בהתבסס על הנתונים שהוצגו בפסק הדין בלבד: **ניתוח משפטי: ת"א 64628-05-21 שמעון יוסופוב נ' המוסד לביטוח לאומי (בית הדין האזורי לעבודה ירושלים, 9.10.2022)** **1. שאלת הליבה: קיומם של יחסי עובד-מעביד בין שחקן כדורגל לנוער לקבוצה** השאלה המרכזית שעמדה בפני בית הדין האזורי לעבודה ירושלים היא האם התובע, שמעון יוסופוב, היה בגדר "עובד" של עמותת ספורט "השמש" – בית שמש (להלן: "העמותה") בעת שנפצע במהלך משחק כדורגל, ובהתאם לכך, האם פגיעתו מהווה "תאונת עבודה" המזכה אותו בדמי פגיעה מן המוסד לביטוח לאומי. **2. התשתית הנורמטיבית והפסיקתית** בית הדין ביסס את הכרעתו על מגוון מקורות משפטיים, תוך שהוא סוקר ומיישם הלכות קודמות: * **חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995:** החוק מהווה את הבסיס החוקי לקביעת מעמד "עובד" לצורך זכויות הביטוח הסוציאלי. * **צו הביטוח הלאומי (סיווג מבטחים וקביעת מעבידים) (תיקון), תשל"ב-1972 (להלן: "צו סיווג המבטחים"):** סעיף 1 ופרט 14 לצו קובעים כי "ספורטאי העוסק בפעילות ספורטיבית, במסגרת אגודת ספורט או מטעמה", שנערך עמו "הסכם העסקה מראש ובכתב" ייחשב לעניין חוק הביטוח הלאומי כעובד שכיר. * **פסיקת בית המשפט העליון ובתי הדין לעבודה:** בית הדין הסתמך על פסיקות קודמות שלו עצמו (ב"ל (י-ם) 60260-10-10 **עובד זקן** ו-ב"ל (י-ם) 43887-11-15 **ערן קונורטי**) שסקרו בהרחבה את סוגיית יחסי עובד-מעביד בין שחקן כדורגל לקבוצה. ההתייחסות התייחסה להבחנה בין קבוצות מקצועניות לחובבניות. * **חידוש משפטי – מבחן מקדמי לפי עניין זר:** בית הדין הדגיש את פסק דינו של בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 30279-05-19 **זר – מת"ש – מרכזי תעסוקה שיקומיים בע"מ**, אשר קבע כי טרם בחינת מבחני המשנה לקביעת יחסי עובד-מעביד, יש לעבור מבחן מקדמי. מבחן זה דורש ש"ביסודם של יחסי עובד-מעביד מונחת התקשרות חוזית, עת המטרה העיקרית של ההתקשרות היא ביצוע עבודה. ביצוע העבודה צריך שיהא מטרה בפני עצמה, ולא תוצאה נלווית להשגת מטרה אחרת". כלומר, נדרשת התקשרות חוזית שמטרתה היא ביצוע עבודה, ולא רק תוצאה נלווית. * **הרחבת מעגל המבוטחים (עניין כבהא):** התובע ניסה להישען על פסיקת בית הדין הארצי בעב"ל (ארצי) 327/99 **המוסד לביטוח לאומי – כבהא**, אשר קבעה כי צו סיווג המבטחים נועד להרחיב את מעגל המבוטחים. בית הדין קבע כי ב"עניין כבהא" הוכר כי מי שממילא מסווג כעובד לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי יוכר ככזה גם אם לא מתקיימים בו תנאי צו סיווג המבטחים. אולם, במקרה הנוכחי, השאלה היא האם התובע בכלל ניתן לסיווג כ"עובד" מלכתחילה. **3. יישום הדין על נסיבות המקרה – המבחן המעורב והחידוש בפסק הדין** בית הדין בחן את העובדות לאור המתווה הנורמטיבי, תוך התמקדות ב"מבחן המעורב" לקביעת יחסי עובד-מעביד, ובפרט את מבחני המשנה השונים, אך שם דגש מיוחד על המבחן המקדמי שהוצג בעניין **זר**: * **תכלית ההתקשרות:** זהו המוקד העיקרי של ההכרעה. בית הדין קבע באופן חד משמעי כי "תכלית ההתקשרות בין התובע לעירוני בית שמש לא הייתה לרקום יחסי עבודה אלא לנסות 'להחלץ' מהמצב אליו נקלע התובע בבית"ר ירושלים, ולהתפתח מקצועית". בית הדין הדגיש כי התובע חיפש "דקות משחק לרכוש ניסיון", בעוד העמותה זכתה בשחקן "מחזק" כדי לסייע בשאיפתה לעלות ליגה. ההתקשרות תוארה כ"מצב של רווח הדדי" ולא כהתקשרות שמטרתה ביצוע עבודה תמורת שכר. * **חידוש:** הדגש על המבחן המקדמי בעניין **זר** מהווה חידוש משמעותי. בית הדין השתמש בו כדי לדחות את הטענה לקיום יחסי עבודה, שכן ביצוע העבודה (המשחק) היה תוצאה נלווית למטרה העיקרית (התפתחות מקצועית, קבלת דקות משחק), ולא המטרה בפני עצמה. * **שכר עבודה:** * בית הדין דחה את טענת התובע כי הכסף שקיבל הוא שכר. נקבע כי לא היה הסכם ברור בעל פה לגבי שכר, והתובע עצמו לא ידע מהו שיעור השכר בעת המעבר. * תלושי השכר נפסלו כראיה מכרעת לקיום יחסי עבודה. בית הדין קבע כי תלושי שכר הם ראיה לכאורה בלבד, וכי ניתן לקבוע שאינם משקפים את מצב הדברים הנכון, כפי שאכן עלה מעדותו האמינה של יושב ראש העמותה. * הסכום ששולם (4,800 ₪) התפרש כ"סכום סמלי", "בונוס" ו"פיצוי" בשל הפציעה, ולא כשכר. בית הדין אף הוסיף כי סדר הגודל של הסכום מצביע יותר על החזר הוצאות. * **חידוש/הדגשה:** בית הדין הדגיש את ההלכה כי תלושי שכר אינם מהווים ראיה לעצם ביצוע התשלום או למהותו (כפי שנקבע בבר"ע (ארצי) 26302-12-21 **Basil – קפלן את לוי בע"מ**). * **הסכם בכתב:** היעדר הסכם העסקה בכתב, על אף שלפי צו סיווג המבטחים זהו תנאי לקיום יחסי עבודה, נתפס כסממן תומך למסקנה שכוונת הצדדים לא הייתה ליצור יחסי עבודה. * **הקשר התעשייתי:** בית הדין בחן את ההקשר התעשייתי של ליגות נוער וליגה ג', והדגיש כי מדובר בליגות שאינן מקצועיות, שם קשה לראות קיום יחסי עבודה רגילים. * **עדות המקצוענים:** * יושב ראש העמותה (מתנדב) הותיר רושם מהימן ועקבי, וקבע שלא היה הסכם בעל פה, והסכום ששולם היה פיצוי. * עוזר המאמן, מר כהן, הבטיח "שכר", אך בית הדין קבע כי לא היה מוסמך להתחייב בשם העמותה, וכי "שכר" התפרש כ"כמה שקלים" או "צ'ופר", ולא כשכר עבודה קבוע. * **היעדר שכר בליגות הנוער:** התובע עצמו העיד כי בליגות נוער, רק שנתון בוגרים (בני 20) מקבל החזר נסיעות ושכר. הוא היה בשנתון צעיר יותר. * **עניין אימו:** בית הדין התייחס לעדותה של האם, שהייתה מעורבת ודרשה הסכם בכתב בעבר. על אף שהאם הביעה אי-הסכמה למעבר ללא תשלום, בית הדין קבע כי לא נחתם הסכם ברור, דבר שמחליש את הטענה לקיום הסכמה על יחסי עבודה. * **טופס בל/250:** חתימתו של יושב ראש העמותה על טופס זה נפסלה כראיה לקיום יחסי עבודה "בזמן אמת", שכן נחתם לאחר הפציעה, לבקשת עורך דין, ובשל רצון לסייע. **4. חידושים ועקרונות בולטים בפסק הדין** * **העצמת המבחן המקדמי (עניין זר):** פסק הדין מדגיש את חשיבות המבחן המקדמי – קביעת מטרת ההתקשרות כביצוע עבודה בפני עצמה, ולא כמטרה נלווית. זוהי הגבלה משמעותית על האפשרות לראות כל פעילות שנעשית במסגרת "עבודה" כעבודה לצורכי ביטוח לאומי. * **הבחנה בין "פיצוי/החזר" ל"שכר":** בית הדין מבחין בבירור בין תשלומים המהווים פיצוי, החזר הוצאות או "בונוס" לבין שכר עבודה. ההלכה כי סדר גודל של סכום ותבניתו (כגון תלושי שכר) אינם מכריעים לבדם, אלא יש לבחון את מהותם ואת מטרתם. * **פרשנות סובייקטיבית מול אובייקטיבית:** בית הדין בחן את הצדדים גם מפרספקטיבה של "רווח הדדי" ו"התפתחות מקצועית", ולא רק את הכוונות המוצהרות של השחקן. * **תכלית הביטוח הסוציאלי:** בית הדין שילב בשיקוליו את תכלית הביטוח הסוציאלי, קרי "לפצות עובד שנפגע תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו, כאשר הפיצוי העיקרי כולל היבט של החלפת הכנסה". נקבע כי במקרה זה, סיווג התובע כ"עובד" מחטיא את מטרת המחוקק, שכן הוא לא איבד הכנסה משמעותית כתוצאה מהפציעה, אלא נפגע במהלך פעילות ספורטיבית חובבנית. * **הקשר התעשייתי של ליגות חובבניות:** בית הדין אישר כי ההקשר התעשייתי של ליגות נמוכות (כמו ליגה ג') אינו תומך בקיום יחסי עבודה רגילים. **5. השלכות משפטיות** פסק הדין מציב רף גבוה להכרה ביחסי עובד-מעביד עבור ספורטאים בליגות נמוכות או במסגרות חובבניות. הוא מחזק את הגישה הפרשנית המבקשת לבחון את מהות ההתקשרות, את מטרתה העיקרית, ואת ההקשר התעשייתי, ולא להסתפק באלמנטים חיצוניים כמו תלושי שכר או כפיפות להוראות מאמן. הדגש על מבחן "מטרת העבודה כמטרה בפני עצמה" מהווה כלי פרשני חדש יחסית, שיכול להשפיע על מקרים דומים בעתיד. **6. דחיית התביעה** לאור כל האמור, בית הדין דחה את התביעה, תוך קביעה כי התובע לא הוכיח קיומם של יחסי עבודה, ועל כן פגיעתו אינה מהווה תאונת עבודה. משמדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי, הוחלט שלא לחייב את התובע בהוצאות.