ע"פ 33699-03-15

תקציר

השופט יואל עדן קבע כי יש לקבל את הערעור על כל מרכיביו בנוגע לאישומים שהוגשו נגד המערער. ראשית, באשר לאישום באיומים, קבעה השופטת עדן כי קיים ספק סביר סביב כוונת המערער, וכי ניתן לפרש את הדברים שנאמרו במהלך הדיון באופן שונה. אשר על כן, יש לזכות את המערער מאשמה זו בשל הספק לטובת הנאשם. שנית, באשר לאישום של תקיפה פשוטה של בן זוג, קבע השופט כי מעשה האחיזה הרגעית של המערער בפרק ידה של המתלוננת אינו מהווה עבירה פלילית, ויש לראות בו מעשה של מה בכך, נסיבותיו ותוצאותיו כמפורט בסעיף 34ז לחוק העונשין. שלישית, באשר לאישומים של הפרת הוראת חוק ושיבוש הליכי משפט, חלק השופט על הטענות שהציג בא כוח המערער. השופטת עדן הבהירה כי הפרת תנאי השחרור אין משמעותה כפל ענישה, ואף לא סיכון כפול. עם זאת, השופט מצא צדק בטענה כי מעשיו של המערער אינם עולים כדי הפרת תנאי שחרורו. לפיכך, יש לזכות את המערער גם מאישומים אלה. נוכח הזיכויים מכל האישומים, יש לבטל את העונש שהוטל על המערער. השופט יורם צלקובניק הסכים חלקית עם עמיתו, השופט עדן. הוא הסכים כי קיים ספק סביר בדבר התגבשות יסודו הנפשי של המערער לביצוע איומים ותקיפה, וכי אין מניעה להעמיד את המערער לדין בגין הפרת הוראת חוק. עם זאת, השופט צלקובניק חלק על פרשנותו של השופט עדן לכך שמעשיו של המערער אינם עולים כדי הפרת תנאי שחרורו. לדברי השופט צלקובניק, מעשיו של המערער היוו הפרה ברורה, וההרשעה באישומים אלה צריכה לעמוד. השופט צלקובניק לא ראה עילה להתערב בקביעת גזר הדין נוכח עברו השלילי של המערער. לבסוף, הסכימה השופטת יעל רז-לוי לחוות הדעת שהציגו חבריה בנוגע לאישומים של איומים ותקיפה פשוטה, כמו גם לאפשרות להעמיד לדין את המערער בגין הפרת הוראת חוק. השופטת רז-לוי הסכימה עם ניתוחו של השופט צלקובניק להפרת הוראת החוק ושיבוש הליכי משפט, וקבעה כי גם הרשעות אלה צריכות לעמוד. יתר על כן, היא הסכימה כי גזר הדין צריך להישאר על כנו.