ת"א 30504-12-20

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת התובעים לצו מניעה שיעצור את פינויים. התובעים לא עמדו בדרישות הנדרשות לקבלת צו מניעה, שכן עילת התביעה שלהם נעדרת שחר. הפינוי עליו הורו הנתבעים נוגע לאזור הסובב את מגורי התובעים ולא לבית המגורים עצמו, אך התובעים ניסו להטעות את בית המשפט בטענה אחרת. סיכויי ההצלחה של תביעת התובעים קלושים ביותר, בהתחשב בכך שפסקי דין והחלטות קודמות כבר הורו על פינויים. כמו כן, התובעים לא הבהירו את טיב זכויותיהם הנטענות במקרקעין, וטענותיהם בדבר זכאותם לדיור ציבורי או לדיור זמני על פי חוקים שונים חסרות תוכן ומעולם לא הועלו בהליכים קודמים. בית המשפט גם שואל האם יש לו סמכות מהותית לדון בתביעה. מנגד, מאזן הנוחות נוטה לטובת הנתבעים, שכן עיכוב פרויקט שכונתי לפינוי שטח שאינו שנוי במחלוקת יגרום לפגיעה משמעותית. נראה כי בקשת התובעים נעשית בחוסר תום לב, במטרה לנצל פרצות פרוצדורליות ולחזור על אותן טענות שנדחו בעבר. בנוסף, הגשת כתבי התביעה ברגע האחרון הכוללת הכפשות נגד המדינה ומוסדותיה אינה מתקבלת על הדעת ותביא לחיוב שלהם בחלק מהוצאות הנתבעים. הצו הארעי מבוטל, והנתבעים יכולים להמשיך בפינוי. התובעים נדרשים לשלם את הוצאות הנתבעים, ועתידו של ההליך העיקרי ייקבע בהמשך.