ע"ע 491/07

תקציר

עניינו של עובד, המערער, שעבד בקיבוץ, המשיב, כמנהל חשבונות. המערער עזב את הקיבוץ כדי לעבוד במקום אחר, אך חזר כעבור מספר חודשים ועבד בקיבוץ עד לפיטוריו בשנת 2004. במהלך העסקתו בקיבוץ, חתמו המערער והקיבוץ על מספר הסכמים בנוגע לתנאי עבודתו. מספר חודשים לפני פיטוריו טען הקיבוץ כי המערער עבד שעות נוספות ללא אישור וכי נטל כספים מהקיבוץ שלא כדין. הקיבוץ מסר מכתב הזמנה למערער לדיון. לאחר השימוע פיטר הקיבוץ את המערער, והוא בתורו תבע את הקיבוץ. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את טענת המערערת ודחה את תביעת הקיבוץ שכנגד. המערערת ערערה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור בחלקו. בית הדין מצא כי העסקתו של המערער בקיבוץ הייתה רצופה בין השנים 1991 ל-2004, ולפיכך הוא זכאי לפיצויי פיטורים גבוהים יותר בסך 239,533.63 ₪, בניכוי הסכומים שכבר קיבלו על ידי המערער. כן חויב הקיבוץ לשלם למערערת 28,247 ₪ עבור הודעה מוקדמת, וכן 29,154.34 ₪ עבור פדיון חופשה שנתית. בנוסף, קבע בית המשפט כי הקיבוץ לא פעל בתום לב בפיטורי המערערת, ולפיכך חויב הקיבוץ לשלם 150,648 ₪ כפיצוי בגין פיטורים שלא כדין. סכום זה כלל שמונה חודשים משכרו של המערער, ואם לא ישולם תוך 30 יום, יצטבר בו הפרשי הצמדה וריבית. כן חויב הקיבוץ לשלם למערערת שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪. בית המשפט לא התערב בהחלטת בית המשפט המחוזי בעניין סכום הוצאות המשפט שנפסקו למערער, וערעורו של המערער בעניין זה נדחה.