תא"מ 39450-03-17

תקציר

במקרה משפטי זה, השאלה המרכזית הייתה האם הנתבעת דחתה כדין את מועד המסירה החוזי של נכס, שנקבע תחילה ליום 31.5.2016, ליום 5.1.2017. הנתבעת טענה כי המסירה התעכבה בשל קריסה כלכלית של קבלן והקפאת הליכים בהוראת בית המשפט, תוך שימוש בסעיפי הסכם המכר שאפשרו לכאורה דחיות כאלה. עם זאת, בית המשפט קבע כי דיני החוזים וחוק המכר (דירות) חלים, והדגיש כי כל סעיפי ההסכם המגבילים את זכויות הקונה לפי חוק המכר נעדרי תוקף, ואילו אלה המרחיבים את זכויות הקונה ניתנים לאכיפה. על פי חוק המכר, מוכרים חייבים לפצות קונים על עיכובים העולים על 60 יום לאחר המועד החוזי, אלא אם העיכובים נובעים מנסיבות בלתי נשלטות שאינן באחריותו של המוכר. בית המשפט בחן האם קריסת הקבלן והקפאת ההליכים שבעקבותיה עמדו בקריטריונים אלה. היא הגיעה למסקנה כי הנתבעת עדיין נשאה בסיכונים הכרוכים בקריסת הקבלן, לרבות הקפאת הליכים, ובכך לא עמדה בתנאים המפטרים פיצויים. בית המשפט מצא כי הנכס הועמד למעשה לרשותו ביום 15.11.2016, בכפוף לכך שהתובע ישלם תשלומים. לפיכך, הנתבעת חייבת בתשלום פיצויים בגין התקופה שמיום 31.5.2016 ועד ליום 15.11.2016 בסך 10,800 ₪ בחודש. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעותיה של התובעת לנזקים נוספים הקשורים להפסדי שכירות ואובדן זמן עקב היעדר ראיות מספיקות. כך, פיצויו של התובע הוגבל להוראות חוק, והנתבע חויב גם בהוצאות משפט ובהוצאות עורך דין. ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.