ת"א 39556-08-18

תקציר

במקרה של עו"ד איריס ברנד נ' אהוד איריס, פסק בית משפט השלום בתל אביב - יפו כי על אהוד איריס לפצות את ברנד, עורך דינה של גרושתו, בגין לשון הרע. פסק הדין מתייחס למסרון ששלח אהוד לגרושתו, ובה השמיצה את ברנד בלהט הסכסוך. ההודעה, שנשלחה באמצעות וואטסאפ, כללה מספר ביטויים פוגעניים ושקריים, שגרמו נזק לא ממוני משמעותי למוניטין של ברנד. בית המשפט קבע כי דבריו של אהוד לא נכתבו בתום לב ואינם נופלים תחת אף אחת מההגנות המנויות בחוק איסור לשון הרע. בעקבות זאת חויב לשלם לברנד פיצוי בסך 10,000 שקל. עם זאת, השופט גיא היימן הדגיש כי הנוף הטכנולוגי הנוכחי, המאופיין במסרים מיידיים, משנה את משקלם של ביטויי לשון הרע. הקלות שבשליחת הודעות מבלי לשקול את משמעותן או השלכותיהן מפחיתה מחומרת אירועים כאלה. עוד טענה ברנד כי אהוד השמיץ אותה בפוסט בפייסבוק, והמליץ שלא להעסיק אותה. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי דבריו של אהוד מוגנים מכוח הוראות חוק איסור לשון הרע בדבר תום לב ואמת. השופטת ציינה כי ברנד, כפרקליטה ייצוגית, צריכה לצפות להערות לא מחמיאות כחלק מחשיפתה המקצועית. יתר על כן, היא לא סיפקה ראיות לנזק כלשהו שנגרם כתוצאה מהפוסט בפייסבוק. התביעה התקבלה חלקית בעניין לשון הרע במסרונים, אך הפיצוי המבוקש בסך 100 אלף שקל נחשב מופרז. בית המשפט פסק לברנד 10,000 שקל, בהתחשב בנסיבות. בנוסף, בשל הפער המשמעותי בין הסכומים הנתבעים לבין הסכומים שנפסקו, ברנד לא הייתה זכאית להוצאות משפט או לשכר טרחת עורך דין. השופטת הדגישה כי תביעות מוגזמות בתביעות לשון הרע עלולות לפגוע בתובעים, ולהוביל להפחתת הפיצוי ואף החבות בהוצאות המשפט של הנתבע.