ת"פ 43903-01-11

תקציר

הכרעת דין זו נסובה סביב קבילות עדותו של נאשם מס' 1 כעד תביעה כנגד נאשמים אחרים באותו כתב אישום, חרף שמשפטו שלו מתנהל. השופט מגיע למסקנה כי בנסיבות הייחודיות, אין זה ראוי שהנאשם מס' 1 יעיד טרם מתן גזר דינו. הרקע כולל נאשמים רבים המואשמים בגניבת רכב ובקשירת קשר, כאשר הנאשם מס' 1 מודה ומצרף את עניינו להליך משפטי אחר. התביעה ביקשה לתקן את כתב האישום כך שיכלול את נאשם מס' 1 כעד, דבר שאושר. עם זאת, הסנגור התנגד לעדותו לפני סיום משפטו שלו. לאחר ששקל את ההשלכות וההטיות האפשריות, השופט פוסק לטובת ההגנה, בנימוק הצורך למנוע עיוות דין. בהדגישו את סיומו הצפוי של משפטו של נאשם מס' 1 ואת המשמעות הראייתית הפוטנציאלית של עדותו, מפעיל השופט שיקול דעת לדחות את עדותו עד לאחר מתן גזר הדין. החלטה זו מושפעת גם מעמדת התביעה ומהאינטרסים של יתר הנאשמים. עם לוח זמנים צפוף וחופשות ממתינות, השופט קובע את המשך הדיון לנובמבר 2011, ומאפשר זמן לסיום משפטו של נאשם מס' 1.