ת"א 55689-11-17

תקציר

התובעת עברה ניתוח הגדלת חזה בשנת 2004 ושני ניתוחים נוספים בשנים 2013 ו-2015, שבוצעו על ידי הנתבעים, עקב סיבוכים מהניתוח הראשון. התובעת טענה כי הנתבעים התרשלו והפרו את האוטונומיה שלה בכך שלא סיפקו מידע והסכמה נאותים לביצוע הניתוחים, דבר שגרם לנכות לצמיתות ולבעיות אסתטיות. השופטת דחתה את התביעה נגד הנתבעת מס' 3, מפעילת חדרי הניתוח בהם בוצעו הניתוחים, שכן התובעת לא הוכיחה כל רשלנות או נזק שנגרמו על ידם. השופטת דחתה גם את טענות התובעת בנוגע להופעת כתמים על שדיה, ולא מצאה קשר סיבתי בין הניתוחים לבין הכתמים. בנוסף, השופטת לא מצאה כל הצדקה לטענות התובע לגבי טפסי ההסכמה, שכן אי הדיוקים בטפסים לא היו קשורים לנזקים הנתבעים, והתובע ממילא לא קרא אותם. השופטת קיבלה חלקית את טענות התובעים נגד הנתבעים מס' 1 ו-2, וקבעה כי התרשלו בביצוע הניתוח הראשון בשנת 2013. השופטת קבעה כי הנתבעים לא נתנו הסכמה מדעת לתובע וכי הניתוח גרם לצורך בניתוח נוסף. לתובע נפסק פיצוי בסך 105,000 ₪, ושני הנתבעים חויבו ביחד ולחוד. השופטת חייבה את הנתבעים 1 ו-2 לשלם לתובע פיצויים בסך 95,000 ₪, 22,230 ₪ שכר טרחת עורך דין ו-12,500 ₪ הוצאות בסך 12,500 ₪. התובע חויב לשלם לנתבע מס' 3 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והוצאות, והודעה שנשלחה על ידי הנתבעת מס' 3 לנתבעים 1 ו-2 נדחתה.