בש"פ 1909/23

תקציר

בהכרעת הדין, לאחר ניתוח הטענות והראיות, הוחלט לקבל את הערעור לטובת המערער 3 בשל חולשה ראייתית בזיהויו כנהג המעורב באירוע. הביקורת העלתה כי על אף שהיו ראיות לכאורה נגד המערער, זיהויים על ידי העדים פ.א. וב.א. סבל מחוסר עקביות ופגמים פרוצדורליים, בעיקר במהלך מסדר הזיהוי ובעדויות שלא הבהירו את תפקידו של המערער. הודעותיו של פ.א. נעו בין חקירות שונות, ולא הצליחו להציב את המערער כנהג. כמו כן, עדותו של ב.א. השתנתה לאחר עיון בתיעוד הווידיאו, דבר שהטיל ספק במהימנותו. בנוסף, צוין אליבי שנטען על ידי המערער אך לא הוכח באופן חד משמעי או מאומת בשלב זה. נוכח סוגיות אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי אמנם יש בסיס למעורבותו של המערער, אך קיימת גם חולשה משמעותית בראיות הספציפיות לזיהויו כנהג. משכך, הורה בית המשפט על עיון חוזר של שירות המבחן בחלופות מעצרו של המערער מס' 3 בטרם יקבל את ההחלטה בדבר מעצרו עד למשפט. ערעוריהם של מערערים אחרים נדחו, והם נותרו במעצר. על בית משפט קמא לשקול מחדש את מעצרו של המערער מס' 3, המשקף את החששות הראייתיים שצוינו. פסק הדין קורא לבחינה מחודשת זהירה מבלי להביע עמדה נחרצת לגבי חלופות אפשריות למעצר, עד לבירור נוסף ולדיווח. ההחלטה ניתנה ביום 5.4.2023.