ע"א 9188/06

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על החלטת ועדת ערר לפי חוק הנכות. המערער, ששירת בצה"ל ולאחר מכן במשטרת ישראל, ערער על דחיית תביעתו לפיצוי בגין סוכרת מסוג 2 בנימוק שמצבו נגרם כתוצאה מלחץ במהלך שירותו, תאונת דרכים בשנת 1996 והשמנת יתר כתוצאה משירותו. החלטת הוועדה, אשר לא מצאה קשר סיבתי בין שירותו של המערער לבין מחלת הסוכרת שלו, אושרה על ידי בית המשפט. בית המשפט קיבל את טענות המערער בדבר אופיו המלחיץ של שירותו, אך ציין כי אבחנת הסוכרת הגיעה שנים רבות לאחר תקופות הלחץ החריגות. בית המשפט התייחס גם לתאונת הדרכים בשנת 1996 ומצא כי מדובר באירוע מינורי שלא סביר שגרם לסוכרת. זאת ועוד, בית המשפט הסכים עם קביעת הוועדה כי השמנת היתר של המערער לא נבעה משירותו, שכן הוא התגייס עם BMI גבוה ותנאי שירותו לא תרמו לעלייתו במשקל. בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי המערער לא הביא ראיות לקשר סיבתי בין שירותו לבין מחלת הסוכרת שלו. לפיכך, הערעור לא הצדיק את ביטול החלטת הוועדה, וההחלטה המקורית עמדה בעינה. הערעור נדחה, וכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות. פסק דין זה ניתן שלא בנוכחות הצדדים והוא מיום כ"א בטבת תשס"ז (11/01/2007).