ת"פ 31377-10-16

תקציר

הנאשמים הואשמו בהסתה לאלימות או לטרור, תמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות, בעקבות אירוע חתונה בו רקדו תוך שהם מנופפים בנשק, מניפים שלטים ודקרים תמונות של קורבנות פיגוע. האירוע צולם בווידיאו ושותף ברשתות החברתיות. נאשם 1, החתן ונאשם 2 רקדו בנשק והניפו שלטים. נאשמים 3 ו-4 הניפו שלטים הקוראים לנקמה. נאשמים 5 ו-6 דקרו ושרפו תמונות של הקורבנות. נאשם 8 החזיק תמונה של התינוקת. נאשם 7 היה הזמר בחתונה ושינה את מילות השירים ששר. השופט מצא כי התביעה הוכיחה את עובדות כתב האישום בנוגע לאישומי ההסתה של כל הנאשמים, למעט נאשם 7, הזמר, שזוכה מחמת הספק. השופט קיבל את הסרטונים כראיה, וקבע כי הם נתפסו כדין. מעשיהם של הנאשמים, כאשר נבחנו יחד, היוו הסתה לאלימות, שכן הם הביעו מסר ברור של שבח ועידוד למעשי אלימות, וקיימת אפשרות ממשית שהם יובילו למעשים כאלה. אשר לאישומי הנשק, נאשמים 1 ו-2 הורשעו בהחזקת נשק שלא כדין, שכן החזיקו בו פיזית, גם אם לפרק זמן קצר, ולא הצליחו להפריך את חזקת הידיעה בדבר טיבו של כלי הנשק. נאשמים 3 ו-4 הורשעו בהפרת צו חוקי המגביל את תנועתם, שכן מחומר הראיות עולה כי נכחו בחתונה מעבר לשעות המותרות. השופט דחה את טענת ההגנה של הנאשמים בדבר אכיפה בררנית, וקבע כי החלטת התביעה להעמיד לדין את הנאשמים הייתה סבירה והוגנת, וכי לא הייתה אכיפה מפלה. לסיכום, נאשמים 1, 2, 3, 4, 5, 6 ו-8 הורשעו בהסתה לאלימות או לטרור; נאשם 2 הורשע בנוסף בתמיכה בארגון טרור ובהסתה לגזענות; ונאשמים 1 ו-2 הורשעו בהחזקת נשק שלא כדין. נאשמים 3 ו-4 הורשעו בהפרת צו חוקי. נאשם 7 זוכה מחמת הסתה לאלימות או לטרור.