דב"ע נו/46 - 3
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
במקרה דנן, המערערת, שהועסקה על ידי המשיב במפעל תעשייתי צבאי, הייתה זכאית להסעה מאורגנת למעט בימים בהם עבדה בשעות לא שגרתיות. עם זאת, היא הרבתה להשתמש במכוניתה הפרטית. עם עזיבתה את עבודתה ביקשה החזר הוצאות נסיעה, אך תביעתה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, וגם ערעורה לאחר מכן נדחה. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי על פי ההסכם הקיבוצי הכללי, עובדים עשויים להיות זכאים להחזר הוצאות נסיעה בסכום השווה להוצאות תחבורה ציבורית, גם אם הם משתמשים ברכב פרטי, בתנאי שהם "זקוקים להסעה" כדי להגיע לעבודה. עם זאת, ההסכם גם קובע כי אין צורך בהחזר כספי לעובדים המובלים על חשבון המעסיק. המערערת הורשתה להסיע את המעסיק אך העדיפה את רכבה מטעמי נוחות אישית, ולא הצליחה להוכיח מקרים בהם לא יכלה להשתמש בהסעה שאורגנה על ידי המעסיק. בית המשפט קבע כי היא לא סיפקה די ראיות כדי לתמוך בטענתה, והדגיש את הצורך שלה לציין תאריכים שבהם השתמשה ברכבה הפרטי בשל תחבורה לא זמינה. מעדויות עולה כי שעות עבודתה הרגילות תאמו ברובן את זמינות התחבורה המסופקת, והטענות בדבר הגבלות תחבורה לא היו מבוססות. משלא הוצגה תשתית עובדתית מוצקה, נדחה הערעור, בקובעו כי המערערת אינה זכאית להחזר הוצאות הנסיעה שביקשה.
חקיקה מקושרת
דב"ע נו/46 - 3 רונית עילם נ' אטלס שירותי כוח-אדם בע"מ, עבודה ארצי (10.9.1996)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.