דב"ע נא/82 - 3

תקציר

פסק הדין עוסק בסוגיה המורכבת של יחסי עובד מעביד בהקשר של דיני עבודה, תוך התמקדות ספציפית במעמדו של המערער כ"עובד מושאל" ובטענותיו נגד בית הגפן. בית המשפט קבע כי עיריית חיפה לבדה הייתה מעסיקתו של המערער לאחר 31.3.77, עת קיבל פיצויי פיטורים והחל לעבוד בעירייה. לא הייתה העסקה משותפת או מקבילה עם בית הגפן, שכן לא היה חוזה עבודה נפרד או הסדר עבודה כפול לאחר 1977. המערער הועסק על ידי העירייה ורק הושאל לבית הגפן, אשר לא הייתה לו סמכות לפטרו שכן לא היה זה מעסיקו. עוד קבע בית המשפט כי תשלומים ששולמו על ידי בית הגפן אינם מעידים על יחסי עבודה, אלא עשויים להיות תמריצים שתואמו עם העירייה. טענת המערערת להשבה על ידי בית הגפן נדחתה משום שההעברה חזרה לעירייה הייתה לגיטימית. יתר על כן, צו ההעסקה שהוצא בתחילה המורה לבית הגפן להעסיק את המערער נקבע כחסר תוקף, שכן הוא התבסס על ההנחה השגויה כי בית הגפן הוא מעסיקו. בנוסף, קבע בית המשפט כי אין להשיב תשלומים שהתקבלו בגין צו ביניים, שכן המערערת עבדה על פי צו בית המשפט. לבסוף, ביטל בית המשפט החלטה קודמת שהטילה הוצאות משפט אישיות על עורך דינו של המערער, והדגיש כי מדובר באישומים חריגים ללא הזדמנות מוקדמת לעורך הדין להגיב. המערער חויב לשלם הוצאות משפט למשיבים, אך הוצאות אישיות נגד עורך הדין נדחו.