בג"צ 2618/19

תקציר

העתירה, המבקשת לערער על חוקיות תפיסת קרקעות בבעלות פרטית בגדה המערבית לצורך סלילת כביש חדש כהרחבה של גדר הביטחון, תידחה. השלמתו של כביש חדש זה היא חלק מהותי בהקמת גדר הביטחון, המצויה בסמכותו של המפקד הצבאי להגן על מדינת ישראל ואזרחיה. למפקד הצבאי סמכות להורות על תפיסת רכוש פרטי לצורך הקמת גדר הביטחון. העותרים טוענים כי היעדר השלמת הגדר מעיד על היעדר צורך ביטחוני, אולם בית המשפט מוצא כי הארכותיו התכופות של הצו המקורי מצביעות על בחינה שוטפת של תכליות ביטחוניות, והעיכוב בבנייה נובע מאילוצים תקציביים. בית המשפט מסכים עם המשיבים כי התוואי המתוכנן ממזער את הפגיעה ברכוש הפרטי ומאזן מידתיות בין צרכי הביטחון לבין זכויות התושבים. העותרים לא הציגו תוואי חלופי בר-קיימא שפגיעתו בזכויותיהם פחותה. בנוסף, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענת העותרים כי ההחלטה מונעת משיקולים זרים, לרבות טובת תושבי ישראל, שכן על המפקד הצבאי מוטלת החובה להגן עליהם. צו התפיסה נתפס כהפעלה לגיטימית של שיקול דעתו של המפקד הצבאי, תוך איזון ראוי בין הביטחון לבין זכויותיהם של הפלסטינים. יתר על כן, השיהוי המשמעותי בהגשת העתירה מצדיק אף הוא את דחייתה. פסק דינו של השופט ד' מינץ יאושר על ידי עמיתיו, המשנה לנשיא ח' מלצר והשופט י' אלרון.