ת"א 39400-12-17

תקציר

פסק דין זה ניתן בעקבות סכסוך בין קבלן, ניצנים, לבין יזמית בשם ברזילי, בנוגע לפרויקט בנייה בתמ"א 38 בתל אביב. הקבלן טען לתשלומים שלא שולמו ולקנסות לא מוצדקים, ואילו היזם טען לעיכובים ותקלות בפרויקט ותבע פיצויים. בית המשפט מינה מומחה להערכת הטענות, ושני הצדדים הציגו ראיות נוספות. השופטת פותחת בסיכום ממצאי המומחה, אשר ייחס לשני הצדדים חלק שווה מהאחריות לעיכובים בפרויקט, וקבע את עלויות העבודה החריגה. מכיוון שחוות דעתו של המומחה מתקבלת בדרך כלל, אלא אם כן יש סיבות משכנעות שלא לעשות זאת, השופט מסתמך במידה רבה על ממצאיו. השופטת בוחנת את הטענות בתביעה העיקרית שהגישה ניצנים. הם מקבלים את ממצאי המומחה בעניין השיהוי ומוותרים על תביעותיהם לסעד הצהרתי ולתשלומי תקורה. ניצנים טוענת לתשלומים חוזיים שלא שולמו ולעליות מחירים. השופטת פסקה לטובתם של ניצנים, והורתה לברזילי לשלם 1,008,492 שקל כיתרת התמורה החוזית, בתוספת מע"מ והצמדה למדד תשומות הבנייה ממועד החתימה. ברזילי נדרש לשלם גם 16,256 שקל על עליות מחירים שלא שולמו. בפנייה לעבודה חריגה, השופט מורה לניצנים להשיב לברזילי 106,722 שקל, ההפרש בין הסכום שניצנים הודו שקיבלו (949,854 שקל) לבין שומת המומחה (843,132 שקל), בתוספת ריבית והצמדה ממועד התביעה שכנגד. השופטת דוחה את תביעת ניצנים לתקורה בשל השיהוי של ברזילי, שכן הם קיבלו את קביעת האחריות המשותפת של המומחה. לגבי הערבות הבנקאית, השופט קובע כי ברזילי חילט אותה שלא כדין, לרבות קנסות על עיכובים. מאחר שהמומחה מצא את שני הצדדים אחראים במידה שווה לעיכובים, על ברזילי לפרוע את מלוא הערבות בסך 612,552 שקל, בתוספת ריבית והצמדה ממועד החילוט. התביעה שכנגד של ברזילי מבקשת פיצוי בגין הפרות לכאורה של ניצנים. השופט דוחה את התביעה לפיצוי מוסכם, ומאמץ את קביעת המומחה בדבר אחריות משותפת לשיהוי. עם זאת, ברזילי תקבל 154 אלף שקל בתוספת מע"מ כהחזר הוצאות שהוציאה עבור ניצנים. השופט קובע כי ברזילי יישא ב-120 אלף שקל בתוספת מע"מ הוצאות בגין התביעה העיקרית, ו-15 אלף שקל בגין התביעה שכנגד. שני הצדדים חולקים את שכר טרחת המומחה באופן יחסי לסכומים שקיבלו ותבעו. זכות הערעור מותרת.