ת"א 1690-12-20

תקציר

השופט דחה את תביעת התובע במלואה. התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיה כנגד הנתבעים בארבע סוגיות עיקריות. ראשית, התקנת מצלמות ברכוש המשותף נמצאה סבירה ולא פגעה בפרטיותו של התובע, במיוחד נוכח מיקומו של הנכס בעיר העתיקה בירושלים. שנית, המזגן גם לא פגע בזכויותיה של התובעת, שכן היא לא הביאה כל ראיה לרעש או רעידות מוגזמות, והנתבעים הציעו להעתיק אותו מספר פעמים, אך התובעת סירבה ללא הצדקה. שלישית, בקשתה של התובעת להתקין מערכת גז נדחתה בשל אי הבאת ראיות למפרט המערכת ולצורך בשימוש ברכוש המשותף לצורך התקנתה. לבסוף, טענתה של התובעת לזכויות בלעדיות בשימוש בשירותים נדחתה בשל חוסר ראיות, החזקתם הארוכה של הנתבעים ועדותה שלה עצמה שסתרה את טענותיה הראשוניות. כמו כן הורה השופט לתובע לכסות את הוצאות הנתבעים, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 9,000 ₪, צמוד למדד המחירים לצרכן, ובתוספת ריבית שנצברה ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. ההחלטה התקבלה בהיעדר הצדדים, וניתן להגיש ערעור בהתאם לחוק.