רע"א 2810/22

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור והופך את פסק דינו הקודם של בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מסכים עם המבקשים כי בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה שגויה. הערעור התקבל בטענה כי בית המשפט המחוזי הציג מצג שווא של העובדות והממצאים של בית משפט השלום. החלטת בית משפט השלום התבססה על הערכה עובדתית גרידא, אשר מצאה כי המשיב לא הוכיח די הצורך את השימוש הנטען בנכס כחנות. ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בקביעות עובדתיות, אך במקרה זה הפך בית המשפט המחוזי את קביעתו העובדתית של בית משפט השלום והחליף אותה בקביעה הפוכה, מבלי להכיר בכך שהוא עושה כן. עוד צוין בפסק הדין כי תגובת המשיב לערעור הציגה את העובדות באופן מטעה כדי להתאים לנרטיב שלהן, דבר המצער. המחלוקת בפועל, כפי שהתבררה על ידי המבקשים, הייתה האם הנכס שימש כחנות או כמחסן ולא כבית מלאכה, כפי שטען המשיב. פסק הדין מדגיש כי התערבות הערעור נחוצה כדי למנוע עיוות דין. השופטת כנפי-שטייניץ והשופט כבוב מסכימים עם הקביעה, וההחלטה מתקבלת פה אחד. בהתאם לכך, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מתבטל, פסק דינו של בית משפט השלום חוזר על כנו, וגובה אגרת הפינוי מתוקן ל-333,000 ₪. המשיב יישא גם בהוצאות המבקשים, בסך 30,000 ₪.